האימון על-פי הגישה המוטיבציונית 

                             האימון על-פי הגישה המוטיבציונית

                              מעט : נעמי גינת- מאמנת מוסמכת

          התמחויות מיוחדות : אימון תעסוקתי, אימון לבריאות ואיכות-חיים,  אימון בעלי ADD/ ADHD

נילי סובלת מעודף משקל משמעותי, אולם לא מצליחה להתמיד בתהליך ההרזיה.

יקי "מעשן  כבד" הסובל  מבעיות נשימה. רופאיו מזהירים אותו ומכריו

נרתעים מהריח הנודף ממנו. הוא רוצה מאד לחדול מלעשן, אולם חוזר ונכשל בכך.

רונן עבר צינתור , וצוות השיקום הורה לו לבצע פעילות גופנית סדירה מידי יום. למרות הסיכון שבמצבו – הוא מתקשה לצאת להליכה, אפילו פעם בשבוע.

נילי, יקי ורונן – מבינים את חומרת מצבם, אולם אינם מצליחים לעשות את השינוי הנדרש באורחות חייהם.

מדוע אנשים משתנים -

השפלה, בושה, אשמה וחרדה- אינם המניעים האמיתיים לשינוי. נהפוך הוא : הם עלולים להרחיק את השינוי עוד יותר. צריכה להתעורר מוטיבציה-פנימית כדי לעשות שינוי.

מוטיבציה שכזו מתעוררת רק בסביבה אמפאטית , מקבלת ומעצימה. אז יחוש האדם בטוח דיו לחקור את המציאות הכואבת , ולהשוות בינה לבין המצב הרצוי בעיניו.

האמביוולנטיות - מעכבת את השינוי הרצוי !

אדם המכור לאלכוהול או לעישון ; אשה המכורה לקניות או לשוקולד.  לשניהם ברור, ברמה הלוגית, שהם עושים דבר-מה הפוגע באיכות חייהם ,בהווה ובעתיד.  למרות הידיעה הברורה ואזהרות שהם מקבלים ללא הרף מהסביבה - הם אינם חדלים מכך.

מדוע ?  מפני שטרם פתרו את האמביוולנטיות שיש להם בנושא !

האמביוולנטיות = רוצה ולא-רוצה להשתנות גם יחד.

אדם אמביוולנטי- נמצא בקונפליקט שגורם לתקיעות, פוגם במוטיבציה הפנימית  ובהתקדמות לעבר החלטה ופעולה.

הגישה המוטיבציונית מגבירה את המוטיבציה הפנימית לשינוי , המצוייה במתאמן,

ע"י חקירה ופתרון של האמביוולנטיות.

רק פתרון האמביוולנטיות – ייחלץ את האדם מן התקיעות. פתרון האמביוולנטיות יביא להכרעה בין :

א.      חסרונות השינוי ויתרונות המצב הקיים,

לבין :

ב.      חסרונות המצב הקיים ויתרונות השינוי.

מכאן- שהשכנוע- הלוגי או הפחדה  והטלת סנקציות  - אינם מספיקים כדי "להתגייס" לעשיית שינוי.

חשוב לציין :

האמביוולנטיות היא חלק נורמלי ושכיח בהתנהלות האנושית ובתהליך השינוי. היא אינה מכשול בדרך לשינוי, אלא שפתרונה- מאפשר את התרחשותו.

כיצד מיושמים עקרונות הגישה המוטיבציונית בתהליך האימון לשינוי ??

הגישה המוטיבציונית גורסת כי האתגר באימון הוא קודם כל להעצים את האמביוולנטיות, ואז לפתור אותה.

מפתיע ?!?

העצמת האמביוולנטיות אינה צריכה להיעשות ע"י עימות עם המתאמן : להראות לו עד כמה מצבו עגום , ובאיזה אופן השינוי- יטיב עמו. גישה שכזו- עלולה לגרום להתנגדות מוגברת מצידו לביצוע השינוי.

.

הגישה המוטיבציונית באימון , בשונה מגישות אחרות-  אינה מתמקדת בהקניית כישורי-התמודדות חדשים, בשינוי מחשבות או בנבירה בעבר.

היא מתמקדת בהווה וחוקרת את אי-ההתאמות  בין המציאות של חיי המתאמן לבין הערכים החשובים לו והאופן בו היה מעדיף לחיות.

השינוי מתאפשר באמצעות התקשורת עם המאמן, שעוזר לו לגלות בעצמו את הסיבות והיתרונות של השינוי.

באימון על-פי הגישה המוטיבציונית מבחינה ב- 2 שלבים :

א.      הגברת המוטיבציה הפנימית לחולל שינוי, ע"י פתרון האמביוולנטיות.

ב.      חיזוק הביטחון של המתאמן והמחויבות שלו לשינוי, ובניית תוכנית-פעולה להשגתו.

המאמן  – אינו מצטייר כגורם סמכות וידע, אלא כשותף-דרך תומך .

המאמן מעורר ומחזק, באופן בררני, את שפת-השינוי, ומגיב להתנגדויות שמעלה המתאמן, במגמה להפחיתן. אין הכוונה לגרום למתאמן לעשות דברים שאינו מעוניין בהם, תוך הפעלת מניפולציות ולחצים.

האחריות לשינוי- נותרת בידי המתאמן. לפיכך- הטיעונים בעד עשיית השינוי- יוצגו אף-הם על ידו. והרי  ידוע כי אנשים משתכנעים יותר ממה שהם שומעים את עצמם אומרים, מאשר ממה שאנשים אחרים אומרים להם ...

לסיכום :

הגישה המוטיבציונית, נועדה , איפוא,  לשחרר את האדם מתקיעות, ולהתחיל את התרחשות השינוי.

השינוי מתאפשר באמצעות התקשורת עם המאמן, אשר עוזר לו לגלות בעצמו את הסיבות והיתרונות של השינוי.